Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 35b
''וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ''. מָה לְהַלָּן — מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא מִשֶּׁל מַעֲשֵׂר, אַף כָּאן — מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא מִשֶּׁל מַעֲשֵׂר.
Traduction
''And it shall be when you eat of the bread of the land you shall offer up a gift unto the Lord'' (Numbers 15:19). Just as there, with regard to ḥalla, one is obligated only if the dough is from yours and not from second tithe, here too, with regard to matza, one fulfills his obligation only if it is from yours and not from second tithe.
Rachi non traduit
והיה באכלכם. גבי חלה כתיב:
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: עִיסָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ? הִיא הִיא!
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this baraita supports the statement of Rabbi Asi: Dough of the second tithe is exempt from ḥalla; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It is subject to the obligation of separating ḥalla. The Gemara wonders about the tentative nature of the Gemara’s suggestion. Let us say it supports his opinion. The baraita is not similar to the statement of Rav Asi; it is precisely the statement itself.
Rachi non traduit
היא היא. ודאי מסייע ליה ומאי לימא:
אֶלָּא: מִדִּבְהָא פְּלִיגִי — בְּהָא נָמֵי פְּלִיגִי, אוֹ דִלְמָא: שָׁאנֵי עִיסָּה, דְּאָמַר קְרָא ''עֲרִיסוֹתֵיכֶם'' ''עֲרִיסוֹתֵיכֶם'' תְּרֵי זִימְנֵי.
Traduction
Rather, this is what the Gemara is suggesting: Do we say that from the fact that they disagree with regard to this case of ḥalla, they disagree with regard to that case of matza as well? Or perhaps, dough is different because the verse states: ''Your dough…your dough'' (Numbers 15:20–21) twice. Perhaps this duplication indicates that ownership is required in order for dough to be obligated in the mitzva of ḥalla; however, with regard to matza, where there is no such duplication, perhaps one fulfills his obligation, even in the case of second tithe in Jerusalem, according to Rabbi Meir. Therefore, no proof can be cited from here in support of Rav Asi’s statement.
Rachi non traduit
אלא ודאי. בהא מסייעא ולימא דקאמרינן אסייעתא דאתרוג ומצה קאמר והכי קאמר לימא מסייע לרבי אסי בכולהו דמדבהא פליגי באתרוג ומצה נמי פליגי דהא חד טעמא הוא דהתם נמי לכם כתיב ומצה נמי מחלה ילפא:
או דלמא שאני עיסה. בהא הוא דקאמר ר''מ פטורה דכתיב מיעוטא יתירא אבל בחד מיעוטא לא נפקא לן דכיון דמשתרי לאכילה אע''ג דלית בה דין ממון לכם קרינא ביה:
Tossefoth non traduit
דכתיב עריסותיכם תרי זימני. אע''ג דתרוייהו דרשינן במנחות פרק ר' ישמעאל (מנחות דף סז.) למעוטי עיסת נכרי ועיסת הקדש ועוד דריש ליה בפרק ראשית הגז (חולין דף קלה:) לכדי עריסותיכם כשיעור עיסת מדבר הכא דחוי בעלמא הוא:
שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה פְּסוּלָה. דְּלֵית בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה.
Traduction
§ The mishna continues: An etrog of impure teruma is unfit. The reason is, as explained above, that there is no permission to eat it.
וְשֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה לֹא יִטּוֹל. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁירָהּ, וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִידָהּ.
Traduction
The mishna stated: And with regard to an etrog of pure teruma, one should not take it ab initio. However, if he did, it is fit for use in fulfilling the mitzva. Rabbi Ami and Rabbi Asi disagreed about this. Why may one not take it ab initio? One of them said: It is because one renders it susceptible to impurity. All vegetation cannot become ritually impure, even if it came into contact with a source of impurity, unless it was moistened by one of seven liquids (see Leviticus 11:37–38). However, once one touches the etrog with wet hands, which are wet because he removed the other three species from the water in which they were kept to preserve their freshness, he renders the etrog susceptible to impurity. The Sages prohibited taking an etrog of teruma, lest it become impure, as it is prohibited to impurify teruma. And one said: It is because he damages it. By handling the etrog, the peel is rendered disgusting, and it is prohibited to damage teruma.
Rachi non traduit
שמכשירה. לקבל טומאה דאמרינן במתני' (דף מב.) מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזרת למים בשבת שהיו שורין האגודה בשבת כדי שלא ייבשו וכשנוגעים באתרוג הוכשר לטומאה דכתיב (ויקרא י''א:ל''ח) וכי יתן מים על זרע ואסור לגרום טומאה לתרומה דכתיב (במדבר י''ח:ח') משמרת תרומתי אמר רחמנא עשה לה שימור:
שמפסידה. קליפתה החיצונה נמאסת במשמוש הידים ואסור להפסיד תרומה כדפרישית:
Tossefoth non traduit
מפני שמכשירה. שהלולב כמו שהוא אגוד נותנין אותו במים כדי שלא יכמוש כדתנן בפירקין (דף מב.) ומחזירו למים וכשנוטלו נוטפין מימיו על האתרוג והוה מצי למימר איכא בינייהו שכבר הוכשר:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? כְּגוֹן שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ שֵׁם חוּץ מִקְּלִיפָּתָהּ חִיצוֹנָה. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁירָהּ — אִיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִידָהּ — לֵיכָּא.
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara answers: The difference would be in a case where one accorded the entire etrog the status of teruma, to the exclusion of the peel, whose status remains non-sacred. According to the one who said: Because one renders it susceptible to impurity, there is a prohibition, as failure to sanctify the peel as teruma does not prevent the fruit from becoming susceptible to impurity. However, according to the one who said: Because he damages the teruma, there is no prohibition, as the peel that might be damaged was never teruma.
וְאִם נָטַל כְּשֵׁרָה. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה — הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, לְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן — הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ דִּין מָמוֹן.
Traduction
The mishna continues: And if he took an etrog of teruma, it is fit, and he fulfilled his obligation after the fact. The Gemara explains: According to the one who said that one does not fulfill his obligation because there is no permission to eat the etrog, there is permission to eat it. According to the one who said that one does not fulfill his obligation because it has no monetary value, it has monetary value.
Rachi non traduit
הרי יש בה היתר אכילה. לכהן וישראל נמי נפיק בה אם לקחה מכהן הואיל ויכול להאכילה לבן בתו כהן אבל פדיון אין לה להיות ניתרת לאכילת ישראל והאומר כן רשע הוא:
הרי יש בה דין ממון. כהן מקדש בה את האשה וישראל נמי אם נתנה לו הכהן מקדש בה את האשה ומוכרה לכהנים והדמים שלו:
וְשֶׁל דְּמַאי. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית הִלֵּל — כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי מַפְקַר לְהוּ לְנִכְסֵיהּ וְהָוֵי עָנִי וַחֲזֵי לֵיהּ, הַשְׁתָּא נָמֵי ''לָכֶם'' קָרֵינָא בֵּיהּ. דִּתְנַן: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת אַכְסַנְיָא דְּמַאי.
Traduction
§ The mishna cites a dispute between Beit Hillel and Beit Shammai with regard to an etrog of demai. The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Beit Hillel, who deem it fit? It is prohibited to eat demai, due to the concern that it is actually untithed produce. The Gemara answers: Because, if one wants, he could declare all of his property ownerless, and he would be a pauper, in which case the demai would be fit for his consumption. Now too, even though he did not declare it ownerless, it is considered to meet the criterion of ''and you shall take for yourselves.'' As we learned in a mishna: One may feed the impoverished demai, and one may feed soldiers [akhsanya] whose support is imposed upon the residents of the city, demai.
Rachi non traduit
של דמאי. לקחם מעם הארץ וסתם פירותיהן ספק אינן מעושרין:
מאי טעמייהו דבית הלל. הא לית בה היתר אכילה:
וחזי ליה. דרוב עמי הארץ מעשרין הן וחומרא בעלמא הוא שהעמידו בספק טבל וגבי עניים ואכסניא לא העמידו דבריהם:
אכסניא. חיילותיו של מלך ומטיל מזונותיהן על בני המדינה:
Tossefoth non traduit
דאי בעי מפקר נכסיה. לא הוה צריך להאי טעמא אלא משום דיש בו היתר אכילה לעני כמו לישראל דנפיק בשל תרומה דחזי לכהן ודכוותה בפרק מפנין (שבת דף קכז:
ושם) תרומה ודמאי פריך בגמ' דמאי הא לא חזי ליה ומשני כיון דאי בעי מפקר לנכסיה והוה מצי למימר הואיל וחזי לעני כי היכי דשרי התם תרומה ביד ישראל הואיל וחזיא לכהן ובההיא דפרק בכל מערבין (עירובין דף לא.) דתנן מערבין בדמאי ומפרש בגמרא משום דאי בעי מפקר נכסיה התם ניחא דאיצטריך לההוא טעמא לישבה אפילו כסומכוס דפליג על ישראל בתרומה ואהא לא פליג:
מאכילין את העניים דמאי ואת האכסנאים דמאי. משנה בפרק ג' דדמאי ופליגי בגמ' דירושלמי דרבי יונה אמר בעניים חברים ובאכסניא כרבי יהושע כדמפרש התם שהם ישראל ור' יוסי אמר בעניים עמי הארץ היא ובאכסניא נכרי:
וּבֵית שַׁמַּאי, עָנִי לָא אָכֵיל דְּמַאי, דִּתְנַן: (אֵין) מַאֲכִילִין הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת הָאַכְסְנָאִים דְּמַאי, וְאָמַר רַב הוּנָא: תָּנָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאַכְסְנָאִים דְּמַאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת הָאַכְסְנָאִים דְּמַאי.
Traduction
The Gemara asks: And why, then, do Beit Shammai deem it unfit? The Gemara answers: A pauper may not eat demai, as we learned in a mishna: One may not feed the impoverished demai and one may not feed soldiers demai. And Rav Huna said: It was taught in a baraita that Beit Shammai say: One may not feed the impoverished demai and one may not feed soldiers whose support is imposed upon the residents of the city, demai. And Beit Hillel say: One may feed the impoverished demai and one may feed soldiers whose support is imposed upon the residents of the city, demai. On that basis, the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel with regard to an etrog of demai is clear.
Tossefoth non traduit
ואמר רב הונא תנא ב''ש אומרים אין מאכילין. וסתם מתני' במס' דמאי דמאכילין ותימה מאי קמ''ל רב הונא במאי דב''ש פליגי ואיכא לשנויי הכא כדמשני פ' בתרא דיבמות (דף קכב.) דתנן ומשיאין על פי בת קול אמר רבה בר שמואל בגמרא ב''ש אומרים אין משיאין וב''ה אומרים משיאין ופריך מאי קמ''ל ומשני דהא קמ''ל דאי משכחת סתמא דתניא אין משיאין ב''ש היא ולא סמכינן עלה:
שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁירָהּ — הֲרֵי מַכְשִׁירָהּ, לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִידָהּ — הֲרֵי מַפְסִידָה.
Traduction
§ The mishna continues: With regard to an etrog of second tithe in Jerusalem, one may not take it, ab initio. The Gemara explains: According to the one who says that an etrog of pure teruma is unfit because one renders it susceptible to ritual impurity, here too, he renders it susceptible. According to the one who says it is unfit because one damages the peel, here too, he damages the peel.
Rachi non traduit
הרי מכשירה. ומעשר שני בעי שימור דקודש איקרי דכתיב (ויקרא כ''ז:ל') וכל מעשר הארץ וגו':
וְאִם נָטַל — כְּשֵׁרָה. לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה — דִּבְרֵי הַכֹּל. לְמַאן דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין מָמוֹן — הָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא.
Traduction
The mishna continues: And if one took an etrog of second tithe in Jerusalem, it is fit. The Gemara explains: According to the one who said that one does not fulfill his obligation with an etrog of orla because there is no permission to eat the etrog, everyone, i.e., Rabbi Meir and the Rabbis, agrees that one fulfills his obligation, because in Jerusalem one may eat second tithe. However, according to the one who said that one does not fulfill his obligation with an etrog of orla because it has no monetary value, in accordance with whose opinion is this statement? It is in accordance with the opinion of the Rabbis, who do not consider second tithe the property of God; it is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
למ''ד. בערלה לפי שאין בה היתר אכילה אבל אי הוה בה היתר אכילה הוה מתכשרא ואפילו לית בה דין ממון הא יש בו נמי היתר אכילה ומתני' דתני כשר דברי הכל היא ואפילו לר''מ דאמר מעשר שני ממון גבוה הוא מיתוקמא דהא בהא דין ממון לא בעינן דכיון דאכיל לה לכם קרינא ביה:
ומ''ד. בערלה לפי שאין בה דין ממון דאי נמי הוה בה היתר אכילה הוה פסיל לה משום דליתיה ממון לשאר הנאות כגון מעשר שני בירושלים לר''מ:
מתניתין רבנן היא. דאמרי מעשר ממון הדיוט הוא ולא ר''מ דאילו לר''מ פסול:
עָלְתָה חֲזָזִית. אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ, הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — כָּשֵׁר. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הָוֵה לֵיהּ כִּמְנוּמָּר, וּפָסוּל.
Traduction
§ The mishna continues: If boil-like blemishes arose on the majority of the etrog, it is unfit. Rav Ḥisda said: This statement was stated by our great rabbi, Rav, and may the Omnipresent come to his assistance. The Sages taught this halakha only in a case where the blemishes are concentrated in one place; however, if they are distributed in two or three places throughout the etrog, it is fit. Rava said to Rav Ḥisda: If the blemishes are distributed in two or three places, it is as if the etrog were speckled with different colors in different places; it lacks beauty and is certainly unfit.
Tossefoth non traduit
עלתה חזזית על רובו. בירושל' משמע קצת דבי''ט [ראשון] דווקא מיפסל כדפרישית בריש פירקין:
אֶלָּא: אִי אִתְּמַר אַסֵּיפָא אִתְּמַר. עַל מִיעוּטוֹ — כָּשֵׁר. אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ, וְהַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — הָוֵה לֵיהּ כִּמְנוּמָּר, וּפָסוּל. אָמַר רָבָא: וְעַל חוֹטְמוֹ — וַאֲפִילּוּ בְּמַשֶּׁהוּ נָמֵי פָּסוּל.
Traduction
Rather, emend the text: If this statement was stated, it was stated concerning the latter clause of the mishna: If boil-like blemishes arose only on its minority, it is fit. Rav Ḥisda said: This statement was stated by our great rabbi, Rav, and may the Omnipresent come to his assistance. The Sages taught this halakha only if the blemishes are concentrated in one place. However, if they are distributed in two or three places throughout the etrog, even if their total remains a minority, it is as if the etrog were speckled, and it is unfit. Rava said: If there is a blemish on its upper, blossom end, which is clearly visible and comprises the essence of the beauty of the etrog, even if the blemish is of any size, the etrog is unfit.
Rachi non traduit
ה''ג אלא אי אתמר אסיפא אתמר:
ובחוטמו. בעובי גבהו שמשפע משם ויורד לצד ראשו:
אפילו כל שהוא פסול. שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבו שבאותו עובי אדם נותן עיניו:
נִטְּלָה פִּטְמָתוֹ. תָּנָא רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: נִטְּלָה בּוּכְנָתוֹ.
Traduction
§ The mishna continues: If its pitam was removed, it is unfit. Rabbi Yitzḥak ben Elazar taught a baraita: This means if its pestle-like protuberance at its upper end was removed.
Rachi non traduit
תני רבי יצחק בר אלעזר נטלה בוכנתו. במתניתיה הוה תני להאי נטלה פטמתו בוכנתו לפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא זה לשון מורי הזקן רבינו יעקב אבל רבינו יצחק הלוי היה מפרש פטמתו ועוקצו שניהם בזנב עוקצו שניטל העץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג כשר פטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחסרו לפיכך פסול והיינו דתני רבי יצחק בר אלעזר נטלה בוכנתו מה שנכנס בתוך האתרוג כבוכנא הנכנס ומכה באסיתא ולשון רבינו יעקב נראה לי שלא מצינו בכל מקום פטמא עוקץ:
Tossefoth non traduit
נטלה בוכנתו. במתני' פי' בקונטרס בשם ר' יעקב הזקן ניטלה פטמתו ראש האתרוג ודוגמתו הפיטמא של רמון וכאן פי' בקונטרס דר' יצחק בן אלעזר קרי במתני' להאי פטמתו בוכנתו לפי שהוא חד ועשוי כמו בוכנא ובשם רבו רבינו יצחק הלוי פירש דפטמתו ועוקצו שניהם בזנב עוקצו שניטל העץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג כשר פטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחסרו לפיכך פסול והיינו דתני ר' יצחק בן אלעזר נטלה בוכנתו מה שנכנס בתוך האתרוג כבוכנא הנכנס ומכה באסיתא והקשה בקונטרס על זה שלא מצינו בכל מקום פיטמא עוקץ ור''ת מפרש שמצינו עוקץ ופיטמא במקום אחד בסוף פ' יוצא דופן (נדה דף מז. ושם) גבי סימני בוגרת דתנן בן עזאי אומר משתשחיר פטמתו רבי יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור דעוקץ הוא חודו של דד שהתינוק מכניס לתוך פיו ופיטמא הוא הבשר שתחת העוקץ שמשחיר סביב וקצת היה נראה מדמזכיר כאן גבי אתרוג פטמתו ועוקצו וחוטמו וכן נמי התם גבי דדי אשה משמע ששלשה במקום אחד לצד ראשו של אתרוג דעוקץ פעמים שיוצא מחודו שבראשו כמין עוקץ בולט וקשה כעץ ולכך קרי ליה עוקץ ונטלה פטמתו דהיינו בוכנתו היינו שנתלש אותו עוקץ ממקום חיבורו ונשאר כמין גומא בראש האתרוג ובפרק יוצא דופן (ג''ז שם) פירש בקונטרס חוטמו ספק וכאן פירש בחוטמו אפילו במשהו הנראה בעובי גובהו שמשפע ויורד לצד ראשו ובירושלמי אמר נטלה פטמתו תמן אמרי שושנתו משמע שהוא לצד ראשו כעין פרח שושן ובערוך פירש בשם ר''ח נטלה פטמתו נראין הדברים שהוא דד של חוטם כמין פיטמא של דד כדתנן (עוקצין פ''ב מ''ג) פיטמא של רימון אבל [הא] דאמר רבי יצחק נטלה בוכנתו הוא קצה העץ הנתון באתרוג כאותו דשחיטת חולין (דף מב:) האי (בוכנא) דאטמא דשף מדוכתיה טריפה מתוך פירושו משמע דפטמתו ובוכנתו תרי מיני נינהו זה בעוקץ וזה בראשו ולא בא ר' אליעזר בר יצחק לפרש אלא להוסיף על המשנה ובשם רבינו גרשום מאור הגולה פירש בערוך כפירוש רבינו יצחק בר יהודה הלוי:
נִקְלַף. אָמַר רָבָא: הַאי אֶתְרוֹגָא דְּאַגְלֵיד כַּאֲהִינָא סוּמָּקָא — כְּשֵׁרָה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: נִקְלַף — פָּסוּל! לָא קַשְׁיָא,
Traduction
The mishna continues: An etrog that was peeled is unfit. Rava said: This etrog that was peeled like a red date so that only its thin, outer peel is removed but the rest remains intact, is fit. The Gemara objects: But didn’t we learn explicitly in the mishna: If the etrog was peeled it is unfit? The Gemara answers: This is not difficult;
Rachi non traduit
האי אתרוג דאגליד. נקלף:
כאהינא סומקא. תמרה אדומה ואף זה לאחר שנקלף נהפך לאדמומית כדרך כל הנקלפים בפירות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source